פסיכולוגיה קוגניטיבית חוקרת את היכולות הקוגניטיביות של אדם כמו קבלת החלטות, למידה, תפיסה, זיכרון ועוד. שתי הגישות הפופלאריות היום בקרב חוקרים קוגניטיביים להבנת תהליכי תפיסה שונים הן TOP-DOWN (מלמעלה למטה) ו- BOTTEM UP (מלמטה למעלה), כאשר השילוב בין השתיים הוא המסביר בצורה האופטימלית ביותר את התהליכים הקוגניטיביים של האדם.
נדגים זאת באמצעות דוגמא: כאשר מראיין רוצה לקבל החלטה האם מועמד מסויים מתאים למשרה מסויימת הוא בוחן את המראה של המרואיין, את האופן בו הוא משוחח על עצמו, בוחן את הניסיון שלו וכו'- אלו תהליכי BOTTEM UP- הגירויים מגיעים למראיין מבחוץ לו באמצעות איברי החישה עד שמעובדים במוח. בנוסף, לאותו מראיין יש סכמה על מי הוא עובד טוב, איך עובד טוב אמור להיות לבוש וכו'-אלו תהליכי TOP-DOWN- סכמות חשיבה קיימות גורמות למראיין לראות את המרואיין בצורה מסויימת מלכחתחילה.
בעשורים האחרונים החלה לעלות גישה נוספת: EMBODIED COGNITION. לפי גישה זו, תהליכי תפיסה שונים מתרחשים גם בהשפעת הגוף החש, ולא רק באמצעות העיבוד המוחי. לפיכך: תהליכי חישה בגוף משפיעים על תהליכי תפיסה באופן שבו אנחנו כלל לא מודעים לכך. מחקרים הראו שנבדקים שהיו צריכים לשפוט האם מרואיין מתאים או לא מתאים לעבוד נטו יותר לבחור במרואיין כמתאים כאשר החזיקו כוס עם משקה חם לעומת מצבים בהם החזיקו כוס על משקה קר. החום הפיזי של המשקה יצר הקשר של חמימות כלפי המרואיין.
הבנת תהליכים אלו היא משמעותית מאוד, מאחר וגלומים בהם כוח השפעה רב הן על האדם והן על פיתוח טכנולוגי. הניסיון לפתח רשתות מחשבים או מחשוב בעל תובנה מלאכותית משלב בחובו כיום רק אינטלגנציה מלאכותית שמתבססת על שני המודלים הראשונים. במידה ויצליחו לשלב במחשבים או רובוטים תהליכים המתבססים על קוגניציה בגלומה בגופם, ייתכן ונגיע לנקודה סינגולרית בה תקשורת מחשבים מועצמת ומתאימה להשתלב עם הייחודיות של האדם.
היי לכולם. אני סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה ומתעניינת בנושאים של אומנות, פילוסופיה ורפואה
